תיכון מוסינזון
אודות מקצועות לימוד משלחות גלריות/סרטים למידה ברשת English
ביה'ס התיכון מערכת שעות ושינויים מעורבות ומצוינות חברתית רישום לתיכון למידה בחרום
הפנימיה מידע לתלמיד ולהורה עידכונים והישגים קישורים צור קשר
מבנה תעודת הבגרות

תעודת הבגרות מהווה אישור של משרד החינוך על הצלחה בבחינות הבגרות – כלומר סיום בהצלחה של הלימודים בבית ספר תיכון. תעודה זו משמשת את רוב המוסדות להשכלה גבוהה בעת מיון המועמדים לקבלה ומקנה זכאות ללימודים במוסד להשכלה גבוהה. תעודה זו משפיעה לעתים קרובות גם על מעסיקים פוטנציאליים במיון מועמדים לתפקיד מסוים.
 
מסגרת הלימודים העיקרית לשם קבלת תעודת בגרות היא בית הספר התיכון (הנקראת מסגרת אינטרנית). במהלך הלימודים בבית הספר התיכון, החל מכיתה י' ועד יב', מגיש בית הספר את תלמידיו לבחינות הבגרות, כאשר רוב הבחינות מתקיימות בכתה יב'.
 
במסגרת זו, חלק משקלול הציון הסופי הוא ציון הניתן על ידי בית-הספר, ומכונה ציון מגן. המגן נקבע לפי דרישות המורה ודרישות בית-הספר מהתלמיד במקצוע הבגרות ולרוב משוקלל על ידי התנהלות התלמיד לאורך הלימודים- הכנת שיעורי בית, מבחנים, השתתפות בשיעורים ועוד. לציון המגן ולציון הבחינה החיצונית ניתן משקל שווה בשקלול הציון הסופי.
 
אז, מי זכאי?
 
התלמיד/הנבחן יהיה זכאי לקבל תעודת בגרות אם עמד בתנאים הבאים:
 
על התלמיד לקבל ציון חיובי (55 ומעלה) במקצועות חובה בהיקף של 15 יחידות לימוד לפחות.
על התלמיד לעבור בהצלחה בחינה במקצוע נוסף (אותו בחר להרחיב) ברמה של 5 יח"ל.
על התלמיד למלא את החובות הנדרשים ממנו במקצועות הפנימיים של ביה"ס (הנלמדים לרוב עד סוף כתה י' או י"א) בהיקף מינימאלי של 7 יח"ל.
על התלמיד לקבל ציון חיובי במקצוע "חינוך גופני", הנחשב כ-2 יח"ל.
כלומר, באופן עקרוני יש להשיג מינימום 20 יחידות לימוד חיצוניות ו-9 פנימיות.
 
מקצועות החובה הם:
מתמטיקה (3 יח"ל)
אנגלית (3 יח"ל)
ספרות (2 יח"ל)
היסטוריה (2 יח"ל)
תנ"ך (2 יח"ל)
אזרחות (2 יח"ל)
מקצוע בחירה (5 יח"ל)
הבעה עברית (2 יח"ל), בחינה זו מחולקת לשני מקצועות:
ידיעת הלשון וההבעה (1 יח"ל)
חיבור עברי (1 יח"ל)
המקצועות שעליהם בוחר התלמיד לשים דגש ונבחן ברמה של 5 יח"ל, יוצרים את מגמת הלימוד שלו.
 
הרכב תעודת הבגרות
 
מאמץ של 12 שנות לימוד בבית ספר יסודי ובתיכון, מתנקזים בסופו של יום אל תעודה אחת הקרויה "תעודה בגרות", תעודה לה זכאי כל בחור ובחורה, שעברו בהצלחה את רף ציוני הבגרות, להם ניגשו ובידיעה כי מילאו את התנאים והדרישות כפי שמתחייב בחוק ובהתאם לנהלים אותם קבע משרד החינוך. ארגון וניהול מערך הבחינות בכלל בתי הספר בארץ הופקד בידי אגף הבחינות במינהל הפדגוגי, שאמון גם על טוהר הבחינות והבטחת תקינותם בהתאם להנחיות משרד החינוך וממשלת ישראל.
 
איך בנויה תעודת הבגרות?
 בתעודת הבגרות יש פירוט מלא של כל מקצועות הלימוד אשר אליהן ניגש התלמיד, שאת שמו ופרטיו האישיים ניתן למצוא בחלק הימני העליון. כידוע לכם, כל תלמיד ניגש לשני מבחנים בכל מקצוע, האחד מנוהל ומפוקח באופן ישיר על ידי אגף הפדגוגי ועל כן ניתן לכל התלמידים בארץ באופן שווה, השני הינו הציון הסופי שהוענק לתלמיד על ידי בית ספרו. רשימת הציונים שניתנו על ידי משרד החינוך מפורטים בצד הימני בעוד אלו שניתנו על ידי בית הספר אותו סיים התלמיד, ממוקמים בחלק השמאלי של התעודה. לצד כל ציון בתעודה, יש פירוט של רמת הלימוד בה נבחן התלמיד.
 
מה זה רמות לימוד?
כל תלמיד קובע מבעוד מועד, בעצת סגל המורים ובהתאם לציוניו וכישוריו, את הרמה אותה ילמד בחלק מהמקצועות (למשל מתמטיקה ואנגלית), כך שלקראת בחינות הבגרות, מתחלקים תלמידי התיכון לכיתות שונות בהתאם לרמת הלימוד אליה נרשמו.
 
איך קובעים מהי רמת הלימוד?
רמת הלימוד היא בבחינת מראה, המשכללת את קושי רמת הלימודים עם היקף שעות הלימוד, שאותה נאלץ התלמיד לעבור במסגרת התיכון כהכנה למבחן הבגרות. רמת ציון גבוהה יותר מזכה את התלמיד בבונוס על הציון שאותו השיג במבחן. הרמות נעות בין רמת קושי 1 לבין רמת קושי 5. רמת קושי של 5 נקודות מזכה את התלמיד בתוספת של 20-25 נקודות לכל ציון, בעוד רמת קושי 4 מזכה את התלמיד בתוספת של 10-12.5 נקודות לכל ציון.
 
אז מה הציון הסופי שלי?
ציון הבגרות של כל תלמיד מורכב באופן שווה מציון המבחן החיצוני שנערך בבית הספר על ידי מערכת החינוך והציון הכללי המוענק לתלמיד בכל מקצוע על הישגיו בבית הספר. כפי שאמרנו, יש לחשב את הציון הסופי לאחר הוספת רמת הקושי.
 
ממוצע הבגרויות משפיע על סיכויי הקבלה למוסדות להשכלה גבוהה בארץ ובחו"ל בשל שיטת חישוב סיכויי הקבלה בה משתמשות האוניברסיטאות בישראל. האוניברסיטאות משקללות את ממוצע תעודת הבגרות יחד עם הציון בבחינה הפסיכומטרית וכך קובעות ציון, הנקרא על פי רב "ציון סכם" - שמדרג את המועמד וקובע את סיכויי קבלתו לפקולטות השונות.
 
בחישוב ציון הסכם, כל האוניברסיטאות מעניקות בדרך כלל משקל זהה לממוצע הבגרות ולציון הפסיכומטרי. חשוב לציין שחלק מהמוסדות להשכלה גבוהה בישראל (בעיקר מכללות) אינם מתחשבים בציון הפסיכומטרי במיון הסטודנטים ולמעשה לא דורשים השתתפות בבחינה. במוסדות אלה יחשבו ממוצע הבגרות ו/או קריטריונים אחרים כתנאי הקבלה ללימודים.
 
בממוצע הבגרות נכללים רק מקצועות שבהם התקיימה בחינת בגרות חיצונית. למקצועות מוגברים (למעלה מ- 3 יחידות לימוד), ניתן משקל גדול יותר בשקלול. ממוצע בגרות מקסימאלי יכול להתקרב ל- 120 נקודות (בפקולטות המבוקשות כגון רפואה או משפטים, נדרש ציון ממוצע בגרות בין 105-110 נקודות). על פי הנוסחה המקובלת על ידי האוניברסיטאות בארץ במהלך השקלול מוסיפים 10 נקודות למקצוע שנלמד ברמת 4 יחידות ו-20 נקודות למקצוע שנלמד ברמת 5 יחידות. המקצועות מתמטיקה ואנגלית מקנים 25 נקודות בשקלול, אם הם נלמדו ברמת 5 יחידות ו- 12.5 נקודות, אם נלמדו ברמת 4 יחידות. בנוסף, לכל אוניברסיטה כללים ייחודיים משלה. כמו כן, באוניברסיטאות השונות ישנן פקולטות מסוימות אשר מתחשבות, מלבד בממוצע הכולל, גם בציונים במקצועות ספציפיים הקשורים בתחום הלימודים של הפקולטה.
 
חשוב לציין, כי הדוגמאות הנ"ל לא מייצגות בהכרח את האופן בו מחושב ממוצע הבגרות במוסדות הלימוד השונים. את החישוב המדויק יש לעשות כמובן לפי נתוני המוסד. אתרי אינטרנט של מוסדות לימוד רבים מציעים "מחשבון" ידידותי ופשוט לשימוש המאפשר לגולש לחשב את ממוצע הבגרויות בקלות רבה ונוחות מקסימלית. שימוש יעיל במחשבון ממוצע בגרויות עוזר לנו לבחור את מקצוע הבגרות שהכי כדאי לנו לשפר, דבר שלעיתים מצריך זמן ומחשבה.
 
מחשבון ממוצע בגרויות http://www.tostudy.co.il/calculator.asp 
 
מתוך אתר: www.tostudy.co.il